נכנסו בעקבות שילוט מסקרן אל מסעדת ראמן קטנה בשיבויה. שם הזמנו ראמן עשיר (kotteri), וראמן בסיסי וקליל (assari)
הגירסה הכבדה היתה ציר ה-Tonkotsu (לא לבלבל עם Tonkatsu) הכי עשיר שטעמתי. המרק מופק מבישול של עצמות וירקות במשך 12-24 שעות, ובמקרה הזה היה כל כך סמיך ומרוכז שהרגשתי שזה פשוט יותר מדי.
הסמיכות היתה כמעט גרברית, דחוסה ושומנית. זה היה טעים, אבל מרוכז מדי בשבילי.
המרק הקליל היה ראמן קלאסי, על בסיס סויה (shoyu)ֿ שהיה טעים אבל ללא בשורה מיוחדת.
בשני המרקים היו אטריות מאכזבות, ובקיצור לא נרשמה התלהבות יתרה. מצד שני, שמחתי לגלות שאני מתחיל להבחין בהבדלים ולמצוא את הכיוונים שאני אוהב בקטגוריה.
מה שכן אהבנו, היו גיוזות קטנות במילוי חזיר ועשבי תיבול שהזמנו כמנה צדדית. הן מאודות ואז צרובות מצד אחד. קטן וטוב.
ישבנו בסניף של שיבויה, ואחר כך גילנו שיש להם סניף נוסף בshinjuku ו-ebisu. אבל הכל מקרה יש ראמניות טובות יותר ואין ועם להגיע במיוחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה