נפרדנו מסנדאי. העיר שהיא לא יותר מדי. לא גדולה מדי, ולא קטנה מדי. לא רועשת ולא משעממת, לא חמה מדי (24 מעלות באוגוסט), ולא קרה מדי (החורף נוח במיוחד). עיר שכיף לגור בה.
לאן שלא פונים רואים ירוק, והשדרות הראשיות תחומות בעצים גבוהים שיוצרים תקרה מקורה טבעית, בזכותם היא זכתה לשם ״העיר הירוקה״.
זה לא מקום תיירותי, זה מקום לחיות בו, ולחיות טוב.
את פגעי הצונמי שסנדאי היתה במרכזו כבר לא רואים, אבל יש עדויות להם באנדרטאות ופוסטרים בנקודות שונות בעיר ובתוך המבנים. בעיקר עם צילומי הנזקים. האופן שבו היפנים משתלטים על נזקי טבע וחוזרים בטבעיות לסדר היום מעורר הערכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה