בסיום הטיול בkakunodate, העיניים שבעו, אבל את הבטן היה צריך להרגיע. אז הסתובבנו בין הסמטאות והבתים הקטנים, עד שמצאנו מסעדה מקומית עם זקנה חביבה. לא תיירותית, קטנה, משפחתית, עם הריח היפני והאווירה הנעימה, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.
מכשול השפה לא היווה הפעם בעייה רצינית, כי היו שתי אופציות בתפריט - סובה חמה או קרה. ניסנו כמובן את שתיהן.
הסובה החמה הגיע במרק צלול וטעים.
הקרה הוגשה בסגנון הקיצי - נטורל על מחצלת, ולצידה ציר דאשי עדין ומחוזק בסויה.
טובלים את האטריות, רק עד החצי, ושואבים מיד לפה.
בסיום, מקבלים קנקן של soba yu - המים בהם התבשלה הסובה במשך היום, עד שהפכו לחלביים מהעמילן שהתפזר בהם. את המים מוזגים אל הכוס עם שאריות הרוטב, ומקבלים תה ריחני לסיום הארוחה.
האוכל היפני מדהים אותי בכל פעם מחדש. בדקויות, בטעמים ובפשטות שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה